נכתב על ידי ערן קונפינו

כאשר אדם נפגע בתאונה וברצונו להגיש תביעה כנגד הגורם המזיק ו/או חברת הביטוח, הרי שהדרך היחידה להוכחת טענתו בדבר נכות זמנית או צמיתה כתוצאה מהתאונה, הינה באמצעות חוות דעת רפואית הערוכה כדין.

נכתב על ידי אורן בושרי

במשפט הנזיקי יכולה לקום להורים לילדה או ילד שנולד כבעל מום עילה הנקראת "הולדה בעוולה" (wrongful birth) בגין הנזק שנגרם להם עקב לידתו וגידולו של ילד בעל מום (הוצאות רפואיות, כאב וסבל, אובדן השתכרות וכו'). עילת התביעה של הילד (wrongful life) היא בגין הנזק שנגרם לו מכך שיאלץ לחיות במומיו, המתבטא בשוני שבין החיים במום לבין חיים ללא מום.

אימתי תקום עילה תביעה שכזו? ניטול כדוגמא הריון תקין יחסית. אף על פי שבדיקת אולטראסאונד, בדיקת חלבון עוברי ובדיקת מי שפיר לגילוי תסמונת דאון, נמצאו תקינות, הנולד מתגלה כתינוק עם עיוורון - מום קשה לכל הדעות.

*מאת עו"ד תומר בכר

במדינת ישראל, כמו בשאר העולם, ישנם בני אדם רבים הסובלים מפיגור שכלי ברמות שונות ובשיתוק מוחין. אולם, במקרים בהם מדובר בפיגור שכלי ו/או שיתוק מוחין מלידה, ייתכן מאד ומצב זה נגרם כתוצאה מבעיה כלשהי באספקת החמצן למוחו של העובר אם במהלך ההיריון ו/או במהלך הלידה עצמה.

*מאת עו"ד תומר בכר

החוק בישראל קובע כי בדרך כלל תביעה בגין נזקי גוף תתישן כעבור 7 שנים מיום קרות האירוע אשר גרם לנזק. או במילים אחרות, עפ"י החוק, הנפגע יכול להגיש את התביעה כנגד המזיק רק במהלך התקופה של 7 השנים הראשונות לאחר קרות האירוע שגרם לנזק.

אולם, במקרים בהם הנפגע הינו קטין, קובע החוק כי ספירת 7 השנים עד התיישנות התביעה תחל רק בהגיע הנפגע לגיל 18 שנה, דהיינו, תביעתו של הקטין תתישן רק בהגיעו לגיל 25 שנה ולכן בכל יום עד אותו מועד, יוכל הקטין להגיש את תביעתו לביהמ"ש.

נכתב על ידי אמיתי גזית

טיפולים רפואיים שונים, וניתוחים בפרט, יכולים במקרים רבים להציל חיים. עם זאת, כל הליך כירורגי טומן בחובו סיכון מסוים. לעיתים קרובות ההבדל בין הצלחה וכישלון של הניתוח הוא התפקוד והמיומנות של הצוות הרפואי. ע"פ חוק זכויות החולה, כל אדם בישראל זכאי לטיפול רפואי ברמה נאותה, וכל איש צוות רפואי מחויב להעניק לחולה את הטיפול הטוב ביותר האפשרי.